השארתי הכול מאחור, ויצאתי צפונה, לקחת חלק במסע נשים חוצה ישראל

היום עשיתי משהו שעוד לא עשיתי מעולם.

השארתי הכול מאחור, ויצאתי צפונה, לקחת חלק במסע נשים חוצה ישראל.

בתום ארבע שעות ארוכות, אני מגיעה לנקודת המפגש בכפר האינדיאני ואני מתקשה להאמין לקולות השמחה ושלל הצבעים שמקבלים את פני. כמעט 40 נשים חייכניות ישבו סביב שולחנות וסעדו בארוחה כיד המלך. בתום הארוחה זכו גם הרכבים לפינוקים והתהדרו במדבקות של ממסי, של הפדרציה ושל העשייה לקידום הספורט המוטורי והבטיחות בדרכים.

אנו יושבות ונהנות מסיפוריו של הספורטאי בר ברוך שמספר לבנות המסע מהו הספורט המוטורי, מהי מהות הקשר ההדוק בין הספורט המוטורי לבטיחות בדרכים ולמה הספורט המוטורי כל כך חשוב.

הבנות מתפעלות ומתרשמות.

בהמשך לוקח את המושכות יחזקאל בצלאל, מנהלה המקצועי של האקדמיה לספורט מוטורי ולבטיחות בדרכים של ממסי. בהרצאה מעלפת ומרתקת ודינאמית, חזי מסביר את כל מה שקשור לספורט המוטורי ולבטיחות בדרכים כיחידה אחת ומעביר לבנות המסע את מטרת המסע בצורה הברורה והחדה ביותר: אתן יוצאות ליצור מציאות חדשה בספורט המוטורי ובבטיחות בדרכים בישראל!

קשה לחכות עד הבוקר להתחיל את הטיול בשטח...

לילה טוב בינתיים

מחר יום חדש!!



       
 

 



 
החוויה מתחילה – היום הראשון למסע

איזה יום ארוך!

אחרי שינה קצרה אך איכותית בכפר האינדיאני ברמת הגולן, התעוררנו השכם בבוקר - עוד לפני השמש - והתארגנו לצאת למסע הייחודי הזה שלשמו כולנו התכנסנו.

הבוקר נעים, הפרצופים מנומנמים, אך מחוייכים, הרכבים מאורגנים ומוכנים, תדרוך ויוצאים...

לארוחת הבוקר המפנקת הגענו לקראת השעה תשע וחצי, לאחר שהספקנו כבר לתדלק ולטייל בשטח מתאופיק עליון ועד מצפה מאגר נח - שם חיכה לנו צוות המנהלה בשולחנות פתוחים ועמוסים לעייפה, עם גבינות וירקות בשפע ולחמים וחביתות חמות. פינוק.
בתום ארוחת הבוקר, תדרוך נוסף ומתחילים במסע.

ממצפה מאגר נח, דרך עמק המעיינות, בית שאן, הבקעה... ממשיכים דרומה לכיוון הנגב. בשעת אחר צהריים מוקדמת, נהננו מארוחת צהריים באלמוג ושמנו פעמינו אל עבר אחד מהמסלולים היותר מעניינים ויותר יפים באיזור ים המלח - מצוקי דרגות. קצת עבירות מעניינת והבנות מאושרות!
ביציאה מדרגות, נעים בזריזות אך בזהירות אל עבר מצדה, לחניית לילה.

כמו בערב הקודם, גם כאן המחנה מתוקתק ומסודר, בשר על האש, ירקות בשפע, חצילים וקישואים על האש, פסטות, אורז...

בתום יום של כ-16 שעות וכמעט 350 קילומטרים, מפתיעה הקבוצה באנרגיות ואדרנלין - הכימיה והחיבור בין האנשים תופסים תאוצה - יושבים, מקשקשים, צוחקים והולכים לישון.

הרי מחר מצפה לנו יום חדש...


       
       

 


 
 היום השני למסע – היום יום שישי

לילה חמים ואיכותי עבר על כוחותינו בחניון הלילה של מצדה.

השכמה בחמש וצעדה אל ראש ההר לצפות בזריחה.

חזרה בחניון הלילה ממתינה לנו ארוחת בוקר מפנקת כמיטב המסורת במסע זה: חביתות חמות, מוזלי, סלט קצוץ טרי, גבינות, לחמים ושאר מטעמים.

בתום הארוחה ולאחר כל הסידורים האחרונים, משתגרות לשטח לדרך מעלה יאיר עד כביש 90, מלוות בנוף מדברי מופלא.

ניצלנו את המפגש עם הכביש כדי לתדלק ושבנו בשמחה אל דרכי העפר והחרסית של נחל אמציהו ונחל נקרות.

את הפיסות הלחות של אדמת הנחל, מנצלים להסברי נהיגה נכונה בבוץ ותכנון מסלול שמושתת כולו על ראיית הנולד.

בסוף יום חם, מדברי ומעניין, ולאחר כ-150 קילומטרים, אנו מגיעות לחאן הערבה במושב צופר - שם מקבל את פנינו קובי, בעל הבית, בחיוך גדול, תה חם ומתוק ותמרים לתפארת מדינת ישראל.

לאחר שעה של משחקי ילדות על הדשא, למשל משחק בחבל, חישוקים, במבוקים, אנו מתפנות להתייפייף לקראת קבלת שבת כהלכתה.

עושות שמח וסוגרות את היום עם חיוך גדול!

מעניין מה טומן בחובו המחר...

שבת שלום


       
     




 
 
היום האחרון למסע – מרגש!

אחרי לילה נעים ונינוח בחאן הערבה היפה, אנחנו מתעוררות בהתרגשות גדולה ליום האחרון של המסע שלנו. את היום הזה נסיים בעיר הדרומית אילת אחרי כ-650 קילומטרים של מסע מופלא!

כבר בארוחת הבוקר אפשר לשמוע מהבנות כל מיני משפטי סיכום של יום אחרון, למשל "וואו! לא מאמינה שזה היום האחרון. עבר מהר מדי" וכמובן משפטים כמו "איזה כיף - נוסעים לאילת" או "טוב, אוטוטו בבית. חבל. חוזרים לשיגרה".

אלה משפטים שכיף לשמוע!

יום ארוך וקשה לפנינו, מקווים שהיום לא ניאלץ להתמודד עם הפתעות שהכינו לנו הג'יפים - רק אתמול היו שני פנצ'רים בשני גלגלים של שני רכבים. כולם מתגייסים ועוזרים ומוודאים שאף אחת לא תישאר מאחור!

המסלול הראשון להיום הוא מסלול נחל עשוש. מסלול יפיפה ומעניין. הבנות נהנות ולוקחות יוזמה לעזור האחת לשנייה.

החלק השני של היום מוביל אותנו בדרך הבשמים על ההיסטוריה שלה ושלל הסיפורים המרתקים.

ביציאה מן השטח מפתיעים אותנו עם ארטיקים קפואים וגלידות מרעננות לכולן!

והנה, כשעה אחר כך, בשעה שש בערב, מגיעים לאילת חמישה-עשר ג'יפים שיצאו מהצפון הרחוק רק לפני יומיים וחצי, והאילתים לא מאמינים למראה השיירה המרשימה שחולפת בעיר ומנופפים לנו לשלום.

בשש בערב בחוף קיסוסקי מתקבלות הבנות עם ארוחת ערב חמה וטרייה והכנה לטקס הסיום המכובד. עם דברי  סיכום של יחזקאל בצלאל- המנהל המקצועי של האקדמיה של ממסי, פאני אלתר -  מנהלת המסע, איריס ששון - נציגת הבנות, דודי ויינרב וז'קלין פיניש - עמותת אתגרים, וכמובן יצחק סלומיאנסקי - יו"ר הועד המנהל של מ.מ.ס.י.

בשמונה וחצי בערך, עם תום הטקס והתמונות המשותפות, כולן מודות ומפרגנות לצוות המארגן וצוות המנהלה, פרידות נרגשות ונפרדים כל אחת לדרכה - מי לכיוון שדה התעופה, מי בנסיעה חזרה הביתה ומי ללון באילת כדי לצבור כוחות למסע חזרה מחר בבוקר.

חוצה ישראל לנשים - מסע ראשון מסוגו בישראל לקידום היצוג הנשי בספורט המוטורי - ספטמבר 2014, מסע של ממסי - האקדמיה לספורט מוטורי ולבטיחות בדרכים בשיתוף עם ראלי ארט, וינגייט, "אתגרים",  וולקסווגן, "נוהגות עם חזון" קבוצת המרוצים הנשית הישראלית הראשונה ו"בשביל האתגר" - המסע הגיע לסיומו!

מתי המסע הבא??